בית העץ שבנינו התפרק ונפל לי על הרגל

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָהּ אֶת הַדָּם נוֹזֵל 

אֶל הָרִצְפָּה

אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּיָּדַיִים שֶׁלְּךָ

שֶׁחִבַּקְתָּ אוֹתִי וְאָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי שֶׁלְּךָ 

וְעַכְשָׁיו הַכֹּל נִגְמַר

אֲנִי רֵיקָה 

וְהַפְּרָחִים שׁוּב נוֹבְלִים

הָאֲדָמָה שׁוּב מְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ מַכָּה 

אֲנִי מְקַוָּוה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ אָשֵׁם 

כְּשֶׁאוֹמְרִים אֶת שְׁמִי לְיָדְךָ 

אֲנִי מְקַוָּוה שֶׁאַתָּה נִזְכָּר בַּדְּמָמָה 

 

אֲנִי לֹא מְכַבָּה אֶת הָאוֹר כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה 

כִּי אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי לֹא אֶתְעוֹרֵר 

וְאִם כֵּן

 אָז אֶהְיֶה שׁוֹנָה 

אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ 

אֲנִי מַבְטִיחָה שֶׁאֲנִי לֹא אֶתְקַשֵּׁר 

גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לִי לְהַחְזִיק אֶת הַשַּׁלְוָוה 

שֶׁשָּׁבַרְתָּ בֵּינִי לְבֵינְךָ 

גַּם כְּשֶׁלָּמַדְתִּי אֶת פַּרְצוּפְךָ 

וְכָתַבְתִּי כָּל מִשְׁפָּט שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלָיו כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ 

אֲנִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל מְיַלֵּל כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי נְפוּלָה

כְּמוֹ חִצִּים שֶׁמַּכִּים בְּמַטָּרָה 

אֲנִי אֲדַמֵּם לְךָ עַל הַנַּעֲלַיִם 

וְאָז תִּצְעַק עָלַי מֵאַהֲבָה 

וְתַגִּיד לִי שֶׁזֶּה לֹא פְּיֵיר כַּמָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ 

 

תַּרְגִּישׁ אוֹתִי שׁוֹכֶבֶת עַל הַדֶּשֶׁא 

וּמְקַוָוה

שֶׁאֲנִי אוּכַל לְהֵאָכֵל עַל יְדֵי הָאֲדָמָה 

כּוֹכָבִים יִפְּלוּ כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ 

וַאֲנִי אֶמְעַד 

בְּפִתּוּלֵי הָעֵץ שֶׁגָּדַל מִגּוּפָתִי הַמֵּתָה 

 

כְּשֶׁהַדָּם יִסָּפֵג בְּעוֹרִי 

וְלֹא תּוּכַל לְנַגֵּב אוֹתוֹ עִם מַטְלִית לַחָה 

תְּנַשֵּׁק לִי אֶת הַפְּצָעִים 

וְתוֹרִיד לִי אֶת הַחֻלְצָה 

תַּאֲכִיל אוֹתִי וְרָדִים 

תֵּן לִי אֶת הַיָּד שֶׁלְּךָ

תָּטִיח אוֹתִי כֵּאֲרִיחִים עַל רִצְפָּה לֹא בְּנוּיָה 

תִּשְׁבֹּר בִּי פְּרָטִים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁנִּתָּנִים לְשֶׁבִּירָה 

אֲנִי שׂוֹנֵאת לְעַשֵּׁן 

אַךְ אֲנִי צְרִיכָה לְהַדְלִיק עָשָׁן נוֹרָא 

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַפָּנִים שֶׁלְּךָ 

אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת הָרֵיחַ וְהַהַרְגָּשָׁה 

אֲבָל אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַהֶבֶל שֶׁלְּךָ 

אֲנִי רוֹצָה שֶׁאַתָּה 

תֹּאהַב אוֹתִי 

עִם דָּם עַל הֶחָזֶה 

וְפַּארְק מָלֵא עָלִים לְלֹא מַגְרֵפָה