אני בדרך כלל לא כותב. אפילו לא למגירה.
אבל דווקא עכשיו, מרגיש לי שזה נכון לי. בתקופה כל כך מורכבת בחיי האישיים, בשורת איוב נוספת, מה עוד אפשר לעשות?
אני לא יודע איך לסווג את זה, האם זה פריקה? כתיבה? או סתם מכתב למגירה. אני רק יודע שמה שאני כותב כאן, זה לא האצבעות של האייפון מקלידות, אלא הלב מדבר, שופך.
אני הרי יודע שיהיה טוב, לא חשוב מה יהיה… הרי הכל לטובה, גם הדברים הפחות טובים.
גם אם זה יהיה לא קל, אני יודע שאצליח. כי אין לי ברירה. אחרת.
1
איתי בורא האתר
שנה 1
ברוכים הבאים לאתר. כתבת יפה.
60
זה שכותב
שנה 1
תודה רבה
כתוב תגובה
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
אנא התחבר או הירשמו כדי לכתוב ביקורת
