זֶה קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת צַעַד גָּדוֹל,
שֶׁמַּבְדִּיל בֵּין לִהְיוֹת לְלַחְדּוֹל.
אַךְ לֹא פָּחוֹת קָשֶׁה זֶה לְהַתְמִיד בִּצְעָדִים קְטַנִּים,
הֵם אֵלֶּה – שֶׁבַּטְוָח הָאָרֹךְ בֶּאֱמֶת מְשַׁנִּים.
.
וְיֵשׁ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה מִכְשׁוֹלִים,
וְחֹסֶר הַתְאָמָה בֵּין אוֹרוֹת לְכֵלִים.
עוֹלִים וְשׁוּב נוֹפְלִים,
וּבַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר – מַגִּיעִים אֶל מְקוֹמוֹת אֲפֵלִים.
.
אַךְ יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנֶּחֱשָׂפִים – דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים,
מִנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ לֹא מִסְתַּנְוְרִים מִתְּאָרִים,
בַּמַּסְלוּלִים הַצָּרִים,
מִתְגַּלִּים פִּתְאוֹם רְבָדִים נִסְתָּרִים.
וְהַמַּיִם שָׁם מָרִים,
אַךְ אֵלֶּה שֶׁבַּמַּסְלוּל נִשְׁאָרִים,
וּבוֹקְעִים אֶת חוֹמוֹת הַשְּׁקָרִים,
עוֹשִׂים דְּבָרִים שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לְבִלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים,
וְאָז הֵם מְבִינִים אֶת הַקְּשָׁרִים.
.
כִּי גַּם כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהַנֶּפֶשׁ אֲבוּדָה,
יֵשׁ לָנוּ תַּפְקִיד בְּכֹל נְקֻדָּה.
וְלִפְעָמִים דַּוְקָא בַּנְּקֻדָּה הֲכִי רְדוּדָה,
נִסְלַל הַמַּסְלוּל אֶל הַפִּסְגָּה.
.
כֹּל מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ עַכְשָׁו – זֶה לְהַמְשִׁיךְ,
גַּם כְּשֶׁמַּחֲשִׁיךְ.
גַּם אִם אַף אֶחָד לֹא יַעֲרִיךְ,
גַּם כְּשֶׁאֵין לְךָ מַדְרִיךְ.
.
לַעֲבֹד עַל מִדַּת הַהַתְמָדָה,
לְהַמְשִׁיךְ בְּטִפּוּל בַּדִּכָּאוֹן – לַמְרוֹת הַחֲרָדָה.
הָעֲבוֹדָה תִּסְתַּיֵּם בַּסּוֹף,
וְתַגִּיעַ אֶל הָאֵינְסוֹף.
.
תַּעֲשֶׂה הַכֹּל – כְּדֵי לֹא לְהִתְיָאֵשׁ,
תַּבְעִיר בְּךָ בַּכֹּל יוֹם אֶת הַ’אֵשׁ’.
אִמְרוֹת חִיּוּבִיּוֹת תַּמְשִׁיךְ לְקוֹשֵׁשׁ,
וְאֶת הַשְּׁלִילִיּוּת תְּנַכֵּשׁ.
.
כִּי הַקְּרָב הָאֲמִתִּי – לֹא בְּיוֹם אֶחָד מֻכְרָע,
הַמַּאֲבָק בֵּין טוֹב לְרַע,
הוּא הִתְמוֹדֶדוּת מִתְמַשֶּׁכֶת – בַּשִּׁגְרָה.
וּמִי שֶׁיַּתְמִיד – יְנַצֵּחַ,
וְיַרְוִיחַ אֶת הַנֶּצַח.
