2-האמונה
אימונה זו דרגה שנייה לנכנסים לדת האסלאם, אמר האל: “אמרו הערבים האמנו, תגיד להם לא האמנתם אבל עד שהאמונה תכנס ללבכם”. וזה היה לקח שלא כל מי שאומר שהוא האמין אז הוא מאמין. ואמונה באה אחרי אסלאם בדרגות ההליכה בשביל המושלם של האסלאם, והיא דרגת אמצע שלא הרבה מהאנשים הגיעו אליה, דרגת אימונה באה אחרי אסלאם ואחריה בא חסן, ובעולם יש את הרוב שהם מטעים את הקבוצה המצומצמת והנבחרת והם המוסלמים, קבוצה מובחרת זאת יש בה קבוצת רוב שהם המוסלמים והם רוב הקצת, והאמצע של המוסלמים הם המאמנים והמספר שלהם והנפח באוכלוסייה המוסלמית הוא אמצע או בינוני והקצת מהקצת הם בעלי חסן והם המספר הקטן באוכלוסייה הקטנה. אמר האל: “ואם ענית בחיוביות לרוב מי שבארץ יעשו אותך אבוד משביל האל”. וזה נותן לנו ללמוד לקח זה שאם צייתנו את רוב האנשים באדמה נאבד דרך, ואם צייתנו הקבוצה הקטנה של מובחרים ואלה המוסלמים ננצח ואם צייתנו היותר פחות והם המאמנים ננצח יותר ואם צייתנו הקצת באוכלסיית מובחרים והם בעלי חסן ננצח יותר ויותר. אמר הנביא מוחמד: “הכי טוב בדברים זה אמצע”, ואימונה זה דרך אמצע של המוסלמים והטוב בה זה שאתה יכול להחזיק מעמד בדרגה זאת, שאם עברתה את דרגת האסלאם ונכנסת לאימונה אתה נכנס בבועה ובועה זאת היא בועת האימונה, אתה ממשיך להיות בה עד שתעשה טעות או משהו מהקטנות שך טעויות ואם חזרתה בתשובה עוד פעם אתה חוזר לבועה זו, ובטעויות יש טעויות גדולות כמו לשתות אלכוהול או זנות או גניבה-והם כמעט כמו עשרת המצוות של מושה אבינו, ואז אם עשית גדולה אתה צריך לתקן את עצמך ולחזור לדת וזה מחזיר אותך לאסלאם ולא לאימונה, והקטנות מחזירות אותך בצערך וחזרתך לדת לבועת האימונה, וההמשך בדת ללא טעויות זה לוקח אותך לדרך החסן, זה שאתה מייצר טעם ודעה עצמית זאת שנרכשת בהיותך בחסן, ולא לטעות זה דבר לא נורמלי אם בכלל לא טעית כי אלוהים ברא אותנו ובטבע של בן אדם זה לטעות-עמו אדם אבינו, ואז להתנצל ולהרגיש בצער אחר כך ולבקש סליחה מהאל וזה מה שמחזיר אותנו לדת ולאסלאם או אימונה או דרך חסן. אמר האל בחדיית’ הקודוסי: “או בני אדם אם לא טעיתם היה האל מחליף אותכם באנשים שטועים ומבקשים סליחה מהאל והאל סולח להם”.
